מבחני יושרה גלויים

סוגי והדגשי המבחנים משתנים בהתאם לדרישת המעסיק:

• מבחנים המעריכים את הנטייה לעבריינות תעסוקתית, יושרה כללית, מחויבות לארגון, עבריינות רכוש, דיווח אמת, שימוש בסמים, מתן שוחד וקבלתו, הרגלי שתייה והימורים, נטייה לאלימות, הטרדה מינית, ואבטחת מידע.
• מבחנים המעריכים את רמת הסיכון לגנבות, שוחד, הפרת נורמות, חוסר אמינות, שימוש בסמים, תוקפנות, רקע תעסוקתי, רקע פלילי.

• מבחנים המעריכים התנהגות חברתית, שימוש בסמים ואלכוהול, רקע תעסוקתי, אופטימיות, התמדה, השפעה, הערכה של מערכות יחסים בינאישיות, איפוק ונכונות לסייע לאחרים במשימות.

• מבחנים המסייעים לזהות אם אדם בעל סיכון לגנוב סחורה, לנצל לרעה ימי מחלה, להפר את מדיניות החברה, להעניק הנחות ללא רשות, והתנהגויות לא נאותות אחרות.

כל ארגון משתמש במבחן אמינות שונה וייחודי לו, וכל ארגון בוחר סף מעבר שונה לגבי דרישות ומהימנות העובד.

  באופן כללי ניתן לומר, לכל מבחני האמינות קיים מכנה משותף והוא: מסירת המידע הינו ע”י המועמד וחשובה פתיחותו וכנותו של המועמד. ולעיתים הכנה של מבחן אמינות מסוג מסוים לא בהכרח מועילה אלה אף יכולה לגרום לנזק.

מבחנים מבוססי אישיות

מבחנים מבוססי-אישיות כוללים שאלות להערכת מאפייני אישיות שנמצאו קשורים להתנהגויות לא נאותות. הפריטים במבדקים מסוג זה מעריכים לרוב מצפוניות, יציבות רגשית ונעימות,

חברותיות, מהימנות, מצפוניות, ערכים, ריסון עצמי וקבלת מוסכמות, סטייה של עובדים מהנורמה.

זייפנות (התחכמות)

מרבית המבחנים כוללים מנגנונים שנועדו לזהות זייפנות. למשל, חלק מהמבחנים משתמשים באלגוריתמים מורכבים שמבוססים על מספר אלמנטים של דפוסי התגובה של הנבחן על מנת לזהות זיופים, מעבר לתשובות הישירות לשאלות, כגון סולמות של רצייה חברתית וזמני תגובה. על כן, ייתכן כי חלק מהמועמדים יקבלו ציונים נמוכים עקב מענה לא כנה בעוד שחלק אחר מהמועמדים יבחרו מראש לענות בכנות, כדי לא להיפסל.

כלים משלימים

שימוש בכלים משלימים (בדיקת רקע \ תשאול קב”ט וכו) לפי הצורך יכול להשלים את התהליך ולתת מענה זייפנות.

מבחני אמינות – סוגים שונים של בדיקות

• שאלות שכל אדם אמור להשיב עליהן באותה צורה-

       (דוגמאות: “בחיים לא שיקרתי”, “יש אנשים שקשה לי להסתדר איתם”, “לפעמים מתחשק לי לצעוק/לקלל”, “מעולם לא לקחתי דבר            בלי לקבל רשות”, “המנהל תמיד צודק בכל דבר שהוא קובע”; וכו’).

• דרישה להגדיר מושגים שלא קיימים או שאלות על מילים או מושגים שלא קיימים- (למשל, “האם אתה משתמש לעתים בארכנופיאה?”)

• דרישה לבצע משימה בלתי אפשרית -(כמו לחבר נקודות על דף בלי להרים את העיפרון כאשר זה אינו ניתן לביצוע; אם הנבדק מגיש את המבחן הוא שיקר, בהגדרה.)

• שאלות על ניצול מקום עבודה לצרכיך הפרטיים- (“האם אתה לוקח ציוד משרדי כמו דפים או סיכות שדכן ממקום עבודתך לביתך?” “כמה זמן אתה גולש באינטרנט בזמן העבודה?” “כשאתה צריך לדבר שיחה פרטית עם חו”ל, האם אתה עושה לפעמים שימוש בטלפון של מקום העבודה?”)

• שאלות על תגובות היפותטיות מול מצבים שעשויים להיווצר בעבודה -(“אם תגלה שחיתות במקום עבודתך, האם תדווח עליה לממונה?”; “אם תהיה עד לאלימות או להטרדה מינית במקום עבודתך, האם תדווח על כך לממונה?”)

• שאלות על נושאים אישיים כמו – התמכרויות (אלכוהול, סמים, הימורים), עבירות על החוק (נהיגה בשכרות, גניבה) הסתבכויות (חובות גדולים, פשיטות רגל)

גורמים חשובים בבחינה:

• עקביות בין תשובות לשאלות דומות
• עקביות עם נתונים שידועים לבוחן (למשל, אם הנבדק עשה מבדק אמינות בעבר וזה מופיע במחשב)
• הקצב שלוקח לאדם להשיב על שאלות (אם הזמן ארוך מדי זה מעיד שהתשובה לא הייתה ספונטאנית ועלול להחשיד)
• ציות להוראות הבחינה
• השקפת עולם מוסרית/ערכית של ציות לחוק ולערכים חברתיים (למשל, “האם זה בסדר להציע לשוטר שוחד בעת רישום דו”ח?”; “האם מקום עבודה צריך להעלים עין מעובד שסרח, אם הוא עובד מצוין?”)
• התנהגות יוצאת דופן בעת מענה על המבחן (הסמקה, חיוורון, הזעה, בקשה לצאת לשירותים במהלך הבחינה, מחיקות ותיקונים מרובים בדף התשובות)

• אמינות – יושר
• נאמנות
• גניבה
• שוחד
• התמכרות לסמים
• התמכרות לאלכוהול
• התמכרות להימורים
• נטייה להטרדה מינית
• נטיה לאלימות
• עבריינות מחשב